#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פיוטים אומרים במעריב ליל שני אם יום ראשון דפסח חל בשבת?	"כתב המג&quot;א (ריש סימן) דאע&quot;פ שבדרך כלל אומרים הפיוטים מיום ראשון הכא בפסח אומרים הפיוטים של יום שני שמזכירין בה עניני ספירה, ולפיכך אם חל של יום שביעי בשבת אומרים הפיוטים של יום שביעי ביום אחרון, ודלא כמנהג פוזנא (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן?	"יש בזה מח&#x27; גדולה, הרא&quot;ש והר&quot;ן והטור ושו&quot;ע ס&quot;ל דהוא מדרבנן זכר לקרבן העומר [וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) הענין להראות החילוק שקודם מתן תורה אנו דומים לבהמות שאוכלים שעורין, ואחר מתן תורה יש לנו דמות אדם שאוכלים חטין], אבל הרמב&quot;ם וחינוך ס&quot;ל דהוא דאורייתא אפי&#x27; בזמן הזה, וביה&quot;ל (ד&quot;ה לספור) מאריך להביא עוד שיטות בזה"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה זמן ראוי לספור ספירת העומר?	"הרא&quot;ש כתב דכיון דספירת העומר דרבנן יכול לספור מספק חשיכה דספק דרבנן לקולה, ועוד עדיף טפי לספור סמוך לחשיכה משום תמימות, אבל הר&quot;ן ס&quot;ל דאפי&#x27; אם הוא מדרבנן אינו ראוי להכניס עצמו לספק לכתחילה, ועוד אינו ראוי להחמיר בתמימות טפי מדאורייתא, ולפי הרמב&quot;ם דהוא דאורייתא בודאי ראוי להחמיר לספור אחר צאה&quot;כ. להלכה, הטור כתב שיכול לספור מספק חשיכה, וכן משמע משו&quot;ע לקמן (סע&#x27; ב&#x27;), אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה לספור) דכיון דיש הרבה ראשונים דס&quot;ל דספירת העומר דאורייתא ראוי ליזהר לספור אחר צאה&quot;כ [וזהו מלבד סברת הר&quot;ן דאפי&#x27; למ&quot;ד ספירה דרבנן ראוי לספור אחר צאה&quot;כ] {וממילא יש מקום להחמיר שלא לברך על ספירת העומר אלא אחר ע&quot;ב דקות דקודם לכן יש ספק אם הוא מקיים מצותו, אבל למעשה כתב המנח&quot;י (ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ה אות ב&#x27;, ח&quot;ט סי&#x27; נ&quot;ה) דעדיף טפי לספור בברכה עם הציבור קודם ע&quot;ב דקות כדי שלא לפרוש מן הציבור [ועוד יש ענין ברוב עם]}, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סע&#x27; ב&#x27;, וכתב הח&quot;י (ס&quot;ק ט&quot;ז) בשם השל&quot;ה דבמקום שיש חבורה שמתפללין מעריב בזמנה ראוי להתחבר להם בימי ספירה שמצוה גוררת מצוה, ק&quot;ש בזמנה וספירה בציבור."	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סופרין 1) קודם או אחר עלינו 2) קודם או אחר תפילת ערבית?	"1) סופרין קודם עלינו כדי להקדים ספירה לקיים מצות תמימות (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ובלילה ראשונה יש נוהגין לספור אחר הסדר, ועי&#x27; בפסק&quot;ת (אות א&#x27;)] 2) המור וקציעה ס&quot;ל דנהגו להתפלל תחילה מפני שהיו מתפללים מבעוד יום אבל בעצם יכול לספור בלילה קודם מעריב, אבל הח&quot;י (ס&quot;ק ט&quot;ז) ס&quot;ל דצריך להתפלל תחילה משום תדיר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אחר), והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דמותר לספור קודם מעריב אפי&#x27; במוצאי שבת"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנתאחר לבא לביהכ&quot;נ ומתפלל שמ&quot;ע ואח&quot;כ ברכות ק&quot;ש, מתי אומר ספירה?	"הא&quot;א מבוטשאטש (סי&#x27; רל&quot;ו) הביא מנוב&quot;י דברוב עם עדיף מתדיר ולפיכך עדיף טפי לספור עם הציבור ברוב עם, וכן נקטו המנח&quot;י (ח&quot;ט סי&#x27; נ&quot;ו) וקובץ הלכות (פ&quot;ב סע&#x27; ד&#x27;), וע&quot;ע בתשובות והנהגות (ח&quot;א סי&#x27; ש&quot;י, ח&quot;ב סי&#x27; רמ&quot;ח) דס&quot;ל דתדיר עדיף מרוב עם ולפיכך עדיף טפי לברך ברכות ק&quot;ש תחילה {ונראה דה&quot;ה אם נכנס לבית הכנסת להתפלל מעריב והגיע בשעה שהמנין לפני זה סופרים ספירה, בדרך כלל לא יספור עם ציבור דממ&quot;נ יספור ברוב עם וא&quot;כ תדיר עדיף, אבל אם רגיל הוא להאריך בתפילתו ומשער דלא יספור עם הציבור א&quot;כ מסתבר דלפי האחרונים הנ&quot;ל עדיף לספור עם הציבור ברוב עם אע&quot;פ שאינו תדיר, ויתכן לומר בכל אופן עדיף לספור עכשיו במנין דהתדיר אינו בפניו דעדיין לא הגיעו המנין להתפלל מעריב וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;א סע&#x27; ז&#x27;) לגבי נטילת לולב בביתו דעדיין אינו עומד לתפילת שחרית, וכן מצינו במ&quot;ב (סי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק ז&#x27;) דאין להמתין לתדיר אם אינו בפניו, ויש לדון בזה כיון שהוא נמצא בביהכ&quot;נ יתכן דמקרי מוכן להתפלל מעריב ועדיף להמתין, וצ&quot;ע}"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכין על ספירה ליל יו&quot;ט שני ולא חיישינן לזלזול יו&quot;ט כמו שאין מברכין לישב בסוכה בשמיני עצרת?	"1) תי&#x27; הכסף משנה (הל&#x27; סוכה פ&quot;ו הי&quot;ג) דדוקא כשמברך שניהם על הכוס הוי תרתי דסתרי (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) {אבל אין זה מיישב למה אין נוטלין לולב בשמיני עצרת בלא ברכה, והרא&quot;ש (סוכה פ&quot;ד) תי&#x27; דכיון שהוא מוקצה ניכר דעדיין חול הוא והוי סתירה ליו&quot;ט, אבל לפי הכס&quot;מ קשה דאינו על הכוס}&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; הכסף משנה דהתם באמת הוא שמיני עצרת ולהכי הוי זלזול יו&quot;ט לברך על הסוכה אבל הכא באמת הוא חוה&quot;מ וראוי לברך על ספירה [וכתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) דמש&quot;ה יש נוהגין לספור דוקא אחר הסדר להראות דאין הספירה מעכבת מפני שהוא יו&quot;ט]&lt;br&gt;3) הח&quot;י (ס&quot;ק ב&#x27;) תי&#x27; דהתם חיישינן שיאמרו דעדיין חוה&quot;מ סוכות הוא ויעשה מלאכה משא&quot;כ הכא אפי&#x27; אם מברך על ספירה לא אתי לעשות מלאכה דעדיין לא הבדיל"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים חייבות בספירה?	"כתב הבדק הבית בשם הרמב&quot;ם דנשים פטורות דהוי מצות עשה שהזמן גרמא [דלא כרמב&quot;ן (קידושין ל&quot;ד) דהוי מצות עשה שאין הזמן גרמא דמתלי תלי בקרבן עומר], אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דכבר שוויוהו עלייהו חובה [ותמה המנ&quot;ח (מצוה ש&quot;ו) מהיכא תיתי], אכן מפר&quot;ח וחיי&quot;א משמע דלא נהגו נשים להחמיר במצוה זו, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דבמדינתינו לא נהגי נשים כלל לספור, ועוד הביא מספר שלחן שלמה דאפי&#x27; אם רוצים לספור לא יברכו דבודאי יטעו ביום אחד, וגם ע&quot;פ רוב אינם יודעים פירוש המלות {אכן, כד נעיין בספר שלחן שלמה בפנים נראה דהטעות הוא שישכחו יום אחד ויסברו שאח&quot;כ יכולות להמשיך בברכה, ולפיכך הרבה נוהגין שנשים בזמנינו מברכות דהם יודעות הלכה זו, וגם מבינות מה שהם אומרות, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ג) לגבי ספר אחד שהביא ספר אחר בטעות דלא אזלינן אלא כמו שכתוב באמת בתוך הספר בפנים}. למעשה, הרבה נשים נוהגות לספור בברכה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיודע בודאי שיפסיד יום אחד מספירה?	"אע&quot;פ שהמ&quot;ב הביא משלחן שלמה דמשמע שלא יברך עי&#x27; מש&quot;כ למעלה דמבואר בפנים דכוונתו שלא ידעו שצריכות לפסוק מלברך לאחר שהפסידו יום אחד אבל ודאי יכולות לברך עד שישכחו, וכן פסק הליכות שלמה (פסח פי&quot;א סע&#x27; ט&#x27;) מי שיודע שיפסיד יום אחד מספירה יכול לספור בברכה עד שיפסיד יום אחד, וכ&quot;כ קובץ הלכות (פ&quot;ד סע&#x27; י&quot;ג)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לספור בתחילת הלילה?	"יכול לספור בברכה כל הלילה, דכל הלילה נחשב תמימות (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) וכמ&quot;ש במשנה (מגילה כ&#x27; ע&quot;ב) דכל הלילה כשר לקצירת העומר (ב&quot;י)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשמוע 1) הספירה 2) הברכה, מאחר?	"1) אמרינן בגמ&#x27; וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד, ויש בזה מח&#x27; ראשונים אם כוונתו שכל אחד צריך לספור מעצמו כמו נטילת לולב ואינו יכול לשמוע הספירה מחבירו או דלמא בודאי יכול לצאת ע&quot;י שומע כעונה ולא בא לאפוקי אלא דאינו דומה למצות ספירת שמיטין ויובלות דמוטל רק על ב&quot;ד קמ&quot;ל דכל יחיד ויחיד צריך לספור, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דיש בזה סתירה בתשובת הרשב&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), והביה&quot;ל (ד&quot;ה ומצוה) הביא מרש&quot;י {וצ&quot;ב ראייתו מרש&quot;י} ורשב&quot;א דס&quot;ל דכל אחד צריך לברך מעצמו דהרשב&quot;א כתב דס&quot;ד דרק ב&quot;ד או ציבור סופרים קמ&quot;ל כל יחיד, משמע דציבור הוי ע&quot;י ש&quot;ץ ושומע כעונה {ויש לדחות הראיה מהרשב&quot;א דאפשר דמה שכתב &quot;ציבור&quot; היינו שהש&quot;ץ אומר סתם ולא להוציא אחרים א&quot;נ הוי דין ציבור כמו קריאת התורה (ר&quot;י באק)} [וכן נקטו הלבוש וח&quot;י], והרי&quot;ץ גיאות ס&quot;ל דיכול לצאת ע&quot;י שומע כעונה דכתב שהש&quot;ץ היה מוציא הציבור בברכתו כדי שלא להטריח הציבור לחזור ולעמוד {וראינו דע&quot;י שומע כעונה א&quot;צ לעמוד, אכן כתב השעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תר&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) דהיוצא ע&quot;י שומע כעונה צריך לעמוד (מ&quot;ב דרשו)}, [וכן נקטו הפר&quot;ח וברכ&quot;י], ועוד מצדד הביה&quot;ל דאפשר דאפי&#x27; רש&quot;י [והרשב&quot;א] מודו דסופר יכול להוציא את הבור וכמ&quot;ש בבהמ&quot;ז {וצ&quot;ב דבבהמ&quot;ז מדאורייתא יכול להוציא חבירו אע&quot;פ שלא אכל משא&quot;כ בספירת העומר אמרינן דמדאורייתא אינו יכול לצאת ע&quot;י שומע כעונה, ועוד קשה דמדרבנן ליכא חילוק בין סופר ובור דאם הוא אכל יכול להוציא שניהם מדינא ואם לא אכל אינו יכול להוציא את שניהם}, והעלה הביה&quot;ל דלכתחילה בודאי צריך לספור מעצמו אבל בדיעבד אם שמע מחבירו וכוון לצאת יחזור ויספור בלא ברכה, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דהעיקר הוא כהשיטות דאינו יוצא בשומע כעונה 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דלכו&quot;ע יכול לצאת ע&quot;י שומע כעונה, ורע&quot;א כתב דראוי לשמוע אל הש&quot;ץ משום ברוב עם הדרת מלך, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא ראיה משע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) דנוהגין שכל אחד ואחד מברך לעמצו {וצ&quot;ב קצת מהו הראיה, הרי השע&quot;ת לא כתב דכן נוהגין אבל יתכן לומר דבאמת ראוי לתקן שהש&quot;ץ יכוין לצאת את כל הציבור, אולם כן מבואר משע&quot;ת לעיל (סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק ו&#x27;) דנהגו שכל אחד ואחד מברך על ספירה וברכת כהנים בפנ&quot;ע כדי שלא יטעה בספירה וביברכך, ועוד מובן לפי הגר&quot;ז (סי&#x27; רי&quot;ג) דכל זמן שכל אחד עושה המצוה מעצמו מברך ברכת המצוה מעצמו}, ועוד כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) דמי שיש לו ספק וצריך לספור בלא ברכה יכול לשמוע לברכת הש&quot;ץ [והוסיף שיכוין לצאת רק אם הוא מחויב בדבר {וצ&quot;ב דמשמע דיש חשש ברכה לבטלה ע&quot;י שומע כעונה, וכן ראינו במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ק&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) דכתב דמכוין לצאת בברכת המברך אם יגיע לו הכוס, ועי&#x27; באב&quot;נ (או&quot;ח סי&#x27; תמ&quot;ט) דמפלפל אם יש ברכה לבטלה על שומע כעונה, וכן נסתפק הצל&quot;ח (ברכות כ&quot;א), ועי&#x27; יביע אומר (ח&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ד) לעוד מראה מקומות בזה, ולמעשה יש מקום לחוש שיש ברכה לבטלה בשומע כעונה}]"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה יכולה להוציא את הקטן בברכתו?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פנ&quot;ח הע&#x27; פ&quot;ב) מצדד דאינה יכולה להוציאו דהיא אינה מחויבת בספירת העומר והוא מחויב משום חינוך"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לספור בכל לשון?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דמותר לספור בכל לשון ובלבד שהוא מבין מה שהוא אומר, ואפי&#x27; בלשון הקודש אינו יוצא אלא אם הוא מבין הלשון (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ולא דמי לק&quot;ש דאמרינן דיוצא אפי&#x27; אם אינו מבין אחר פסוק ראשון דהתם הוא מצוה קריאה בעלמא אבל צריך הוא להבין משניות וברייתות דהוי תורה שבעל פה, וה&quot;נ צריך להבין מה שהוא אומר כדי שיהא נחשב כספירה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], דלא כיעב&quot;ץ דס&quot;ל דיוצא בלשה&quot;ק אפי&#x27; כשאינו מבינו (שעה&quot;צ שם, שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך 1) לספור 2) לברך, מעומד?	"1) דרשינן אסמכתא מקרא מהחל חרמש בקמה דצריך לעמוד בשעת הספירה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), ועוד הביא הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) מזוהר (פרשת תצוה עמ&#x27; קפ&quot;ג) דספירה הוי ענין גדול כתפילת שמונה עשרה, ומיהו כתב הבדק הבית בשם הרמב&quot;ם דאם ספר מיושב יצא (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) 2) הרא&quot;ש כתב דגם צריך לעמוד משעת הברכה (ב&quot;י), וכן מבואר לעיל (סי&#x27; ח&#x27;) דצריך לעמוד לכל ברכות המצות (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לספור ימים ושבועות?	"קיי&quot;ל כאביי דמצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי [דכתיב תספרו חמשים יום, וכתיב שבעה שבועות תספר לך], וכתבו הרא&quot;ש בתשובות והטור דהעיקר הוא למימני הימים ושבועות בכל יום, אבל הראבי&quot;ה ס&quot;ל דרק מונה השבועות הימים שבאותו שבוע אבל כשמגיע ליום י&quot;ד מונה ב&#x27; שבועות וגם י&quot;ד ימים [דס&quot;ל דצריך למימני שבועות וימים בכל יום אלא שמקיים הימים ע&quot;י מנין השבועות נמי, וביום י&quot;ד בעצם יכול לומר שבוע אחד ושבעה ימים אבל אינו לשון יפה אלא אומרים שני שבועות שהם י&quot;ד ימים], והרז&quot;ה פי&#x27; להיפך דצריך למימני ימים בכל יום ורק ביום ז&#x27; וי&quot;ד צריך למימני גם שבועות, והר&quot;ן כתב דפירוש זה נכון אבל נוהגין לספור כמ&quot;ש הרא&quot;ש והטור. להלכה, פסק המחבר דלכתחילה יספור ימים ושבועות בכל יום."	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביום ז&#x27; אם רק מנה 1) ימים 2) שבועות?"	"1) אע&quot;פ דליכא שיטה בראשונים דיצא בזה מ&quot;מ מבואר בגמ&#x27; (מנחות ס&quot;ו ע&quot;א) דאמימר ס&quot;ל דלמ&quot;ד ספירת העומר זכר למקדש סגי למימני ימים לחוד, וכן פסק המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) כיון דרוב פוסקים דספירה בזה&quot;ז דרבנן, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מהר&quot;ש הלוי ופר&quot;ח ועוד אחרונים דלא יצא, וכן מצדד בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) דלא מיבעיא לפי השיטות דספירה דאורייתא אלא אפי&#x27; להשיטות דספירה בזה&quot;ז מדרבנן מ&quot;מ תקנו כעין דאורייתא [ולא קיי&quot;ל כאמימר {ותי&#x27; ר&quot;י באק לדעת המג&quot;א דאע&quot;פ שלא קיי&quot;ל כאמימר מ&quot;מ כדאי לסמוך עליו בדיעבד וכמ&quot;ש המג&quot;א (לעיל סי&#x27; תפ&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) לגבי מקדש ישראל ולא אמר והזמנים}], ולפיכך פסק המ&quot;ב דחוזר וסופר עוד הפעם בלא ברכה [ואם שכח לחזור ולספור יכול להמשיך שאר הימים בברכה] 2) בזה כו&quot;ע מודו דלא יצא כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דכתב דיצא קאי ביום ח&#x27; (ח&quot;י ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)], וע&#x27;&#x27;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דמשמע שחוזר וסופר בלא ברכה, והפסק&quot;ת (אות י&#x27;) הביא נדון בזה {למעשה, הקובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; ג&#x27;) אינו חושש לזה וכתב דיחזור ויספור בברכה}"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביום ח&#x27; אם רק מנה 1) ימים 2) שבועות?"	"1) לפי הרז&quot;ה זהו לכתחילה ולכן לדידן יצא בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) לפי הראבי&quot;ה זהו לכתחילה ולכן לדידן יצא בדיעבד (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א) {ולכאורה בשני ציורים אלו עדיף לחזור ולספור בלא ברכה, וכן משמע מערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;)}"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר בסוף הספירה בעומר/לעומר?	"הב&quot;י הביא תשובת הרשב&quot;א דמדינא א&quot;צ לומר כלום אבל לכתחילה יאמר לעומר כדי לבאר יותר [ולפיכך אם לא אמרה אינו מעכב (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)], וכן נקטו רוב הפוסקים (כל בו, תניא, שבלי הלקט, ר&quot;ן, של&quot;ה) לומר &quot;לעומר&quot; אבל הרמ&quot;א כתב שיאמר &quot;בעומר&quot;, והט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דעדיף לומר בעומר דר&quot;ל היום יום אחד בעומר שיביאו למחר אבל לעומר משמע דכבר הביא וזה אינו, וכן נקטו החיי&quot;א (כלל קל&quot;א סע&#x27; א&#x27;) והגר&quot;א (מעשה רב סע&#x27; ס&quot;ט) שיאמר בעומר, והח&quot;י (ס&quot;ק ט&#x27;) מיישב הנוסח לעומר דמשמע כך וכך ימים ליום העומר משא&quot;כ בעומר משמע שעכשיו הוא זמן העומר, והח&quot;י מסיים דכל אחד לא ישנה ממנהג שנהג מקדם, ויש נוהגין לומר השתי נוסחאות זה אחר זה (סטייפלר, רשז&quot;א, קובץ הלכות פ&quot;ו הע&#x27; י&quot;ב)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר &quot;שהיום&quot;?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) שלא יאמר שהיום דמשמע שהוא נתינת טעם למה שלמעלה הימנו, ומ&quot;מ כתב הח&quot;י (ס&quot;ק ט&#x27;) שהאומר שהיום יש על מי לסמוך והוא נתינת טעם על מה שמברך עכשיו על ספירת העומר"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מונין בלשון זכר או לשון נקבה?	"כתיב שבעה שבועות, ש&quot;מ שמונין בלשון זכר (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), ולכן אומרים שבוע אחד ושני שבועות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים &quot;ימים&quot; או &quot;יום&quot;?	"עד עשרה אומרים ימים, אח&quot;כ אומרים יום (ח&quot;י ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {וצריך להגיה המחבר}"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים מנין המועט תחילה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) שיאמר המועט תחילה כגון אחד ועשרים יום (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והמג&quot;א מסיים דהכל תלוי בלשון של אותה מדינה. וכל דברים אלו אינם אלא לצחות הלשון ולא לעיכובא (מ&quot;ב שם)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש נוסח מיוחד ליום מ&quot;ט?	"הח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;א) הביא ממהרי&quot;ל שיאמר שהן שבעה שבועות ולמחרתו הוא ערב שבועות, אכן השיג עליו השע&quot;ת (ס&quot;ק י&#x27;) דאין כוונתו שיאמר שלמחרתו הוא ערב שבועות "	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר ספירת העומר?	"1) נוהגין לומר יהי רצון [או הרחמן (ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;)] שיבנה בית המקדש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [למ&quot;ד ספירה דרבנן פשוט הוא דמתפללין לקיים מצוה זו מדאורייתא, ואפי&#x27; למ&quot;ד ספירה דאורייתא מ&quot;מ מתפללין לקיים מצות הבאת העומר א&quot;נ מתפללין לעבודת ביהמ&quot;ק דעכשיו יום הנף כולו אסור א&quot;נ כמ&quot;ש תוס&#x27; מגילה (כ&#x27; ע&quot;ב) דכאן הוי רק הזכרה ולא עשייה כשופר ולולב (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו) {וצ&quot;ב דתוס&#x27; במגילה אינו טעם חדש אלא טעם לחלק בין עומר ושופר ולולב}]&lt;br&gt;2) יש נוהגין לומר מזמור אלקים יתננו (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {שיש בה מ&quot;ט תיבות, וגם פסוק אמצעי יש בה מ&quot;ט אותיות}, והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא שירא שמים יעשה ככוונת האריז&quot;ל, אכן עיין בח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;א) דלא ניחא ליה בהמון עם שאומרים הסודות וכוונות בספירה, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) מיישב דכבר רגילים לאומרו"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מנה 1) בראשי תיבות כגון היום ב&#x27; ימים בעומר 2) בהרהור 3) ביום ל&quot;ט אמר &quot;ארבעים חסר אחת&quot; 4) בכתיבה 5) היום יום ראשון או היום יום אחרון?"	"1) הח&quot;י (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מח&#x27; בזה [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) מצדד דיוצא דלא גרע מלע&quot;ז] והכריע לחזור ולספור בלא ברכה כיון דספירה בזה&quot;ז דרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה מונה) {ומשמע כרבינו יונה דאם מסופק אם קיים מצוה דאורייתא צריך לחזור ולברך, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (ריש סימן ס&quot;ז) דהרשב&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; במצוה דאורייתא אינו חוזר ומברך}, וה&quot;ה כשאמר ל&quot;ג בעומר (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;) 2) קיי&quot;ל הרהור לאו כדיבור דמי ולא יצא (ביה&quot;ל ד&quot;ה מונה) 3) יצא (מהר&quot;י מולכו, באה&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) 4) השע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דפשוט דאם לא כוון לצאת בו לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה, ואפי&#x27; אם כוון לצאת לא מהני דהכתיבה לא מהני אלא לגלות על מחשבת לבו אבל לא מהני אם הדיבור הוא המצוה, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;), אכן רע&quot;א (סי&#x27; ל&#x27; - ל&quot;ב) דחה הראיות של דודו הרב וואלף איגר ומצדד דיצא [ולגבי שבועה בכתב, עי&#x27; פתח&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; רל&quot;ו ס&quot;ק א&#x27;)], ולמעשה כתב קובץ הלכות (פ&quot;ו סע&#x27; ד&#x27;) דלא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה 5) לא יצא דלא מנה שום מנין (הליכות שלמה פסח פי&quot;א סע&#x27; ד&#x27;, חזו&quot;א בארחות רבינו ח&quot;ב עמ&#x27; צ&quot;ד, ריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו)"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מברכין על ספירת העומר ולא על ספירת נדה וזבה?	"1) הרדב&quot;ז (ח&quot;ד סי&#x27; אלף ק&quot;ב) תי&#x27; דספירת ז&#x27; נקיים אינו הכרח משא&quot;כ ספירת העומר [והקשה עליו הח&quot;י (ס&quot;ק ו&#x27;) א&quot;כ למה מברכת על הטבילה וכן על השחיטה, ועוד הקשה למ&quot;ד טבילה בזמנה מצוה מא&quot;ל]&lt;br&gt;2) הח&quot;י (ס&quot;ק ו&#x27;) תי&#x27; ע&quot;פ תוס&#x27; כתובות (ע&quot;ב ע&quot;א) דחיישינן שמא תראה ותסתור למפרע [ואע&quot;פ שיש סוברים שאומר ענינו בשחרית בתענית יחיד אע&quot;פ שיש חשש שמא יארע אונס ויאכל, כבר תי&#x27; הרדב&quot;ז דעדיין קיים בה תענית שעות, והח&quot;י תי&#x27; דאונס לא שכיח] {ונראה דאם שוכח לספור לילה אחד אינו סותר מה שספר לפני זה}"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא מברכים שהחיינו על מצות ספירת העומר?	"1) תי&#x27; הרשב&quot;א לפי שאין בה שמחה והנאה אלא אדרבה מזכירין הצער שבטלה ממנו קרבנות (ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;)&lt;br&gt;2) עוד תי&#x27; הרז&quot;ה (סוף פסחים) דכיון דאינו אלא זכר בעלמא לא מברכין עליו שהחיינו&lt;br&gt;3) הר&quot;ן (סוכה מ&quot;ו) הביא תירוץ כיון דאם לא ספר בלילה לא יספר ביום לא יברך שהחיינו {וצ&quot;ב}"	סימן תפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור שטעו ביום המעונן וברכו וספרו קודם לילה?	"כתב הרשב&quot;א אע&quot;פ שא&quot;צ לחזור ולהתפלל מעריב משום טרחא דציבורא [דהיה אחר פלג המנחה] מ&quot;מ צריכים לחזור ולספור עוד הפעם דא&quot;א לספור עשרה ימים ביום תשיעי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), והגר&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב עוד טעם דליכא טרחא לכל יחיד ויחיד לחזור ולספור משא&quot;כ לגבי מעריב יש טרחא לכל הציבור לחזור ולהתפלל [ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) מדוע צריך הגר&quot;א עוד טעם, הרי טעמו של הרשב&quot;א נכון, ותי&#x27; מ&quot;ב דרשו ע&quot;פ הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; רס&quot;ג סע&#x27; י&quot;ד) דציבור שהתפללו בטעות אינה תפילה כלל ואפ&quot;ה משום טרחא דציבורא א&quot;צ לחזור ולהתפלל]"	סימן תפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לחזור ולספור בברכה?	מבואר מהרשב&quot;א דצריכים לחזור ולברך על הספירה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), ומ&quot;מ הבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;א) והא&quot;ר כתבו דלאחר פלג המנחה יחזור ויספור בלא ברכה, וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ז) דאע&quot;פ שמבואר בהרשב&quot;א דצריך לחזור ולברך מ&quot;מ יש שיטות דס&quot;ל דלא יברך עוד הפעם	סימן תפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לספור אחר שקיעה?	"מהמחבר משמע דמדינא יכול לספור בברכה אחר שקיעה [דהיינו ספק חשיכה] אלא שיש מדקדקין להמתין עד צאה&quot;כ לצאת מידי כל ספק אפי&#x27; למ&quot;ד ספירה בזה&quot;ז דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ואפשר לדחוק דזהו נמי כוונת הרשב&quot;א, ונקט צאה&quot;כ רק משום דהוא מילתא דפסיקא ליה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)] וביאר השבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; נ&quot;ג אות ב&#x27;) דאע&quot;פ שבדרך כלל אין מברכין על ספק דרבנן מ&quot;מ כאן יש עוד סניף להקל דיכול לספור בין השמשות משום תמימות, ולמעשה כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דאם בירך אחר שקיעה א&quot;צ לחזור ולספור, אבל הא&quot;ר ס&quot;ל דיחזור ויספור בלא ברכה לחוש להשיטות דספירה בזה&quot;ז דאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) כתב דאין אנו סופרים בין השמשות אלא בקבלת שבת משום דמצוה וחובה לקבל שבת מבעוד יום. ועוד כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דצ&quot;ע אם יכול לברך מיד אחר שקיעה דיש כאן ס&quot;ס להחמיר, חדא הוי בין השמשות לר&#x27; יהודה, ועוד הוי ודאי יום לר&#x27; יוסי [דס&quot;ל דבין השמשות הוי כהרף עין אחר בין השמשות דר&#x27; יהודה] {ועל כן נראה דאין לברך עד רבע שעה אחר שקיעה כדי שיכנס לבין השמשות דר&#x27; יוסי, ואע&quot;פ שהוא ודאי יום לפי ר&quot;ת, מ&quot;מ יכול לסמוך על הגאונים. ולמעשה נראה, דלקטנים יש להקל להם לברך ברבע שעה אחר שקיעה ובשעת הדחק אפשר אפי&#x27; משקיעה, אבל גדול יספור בתנאי בלא ברכה (וכמ&quot;ש בסמוך סע&#x27; ג&#x27;) אבל אחר חמשים דקות יכול לספור מיד בברכה, ונכון לחזור ולספור אחר ע&quot;ב דקות} "	סימן תפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המתפלל מבעוד יום האם אפשר לספור בלא ברכה בתנאי שאם לא יזכור לספור לאחר זמן יהא יוצא עכשיו?	"האבודרהם הביא עצה זו ממחזור ויטרי, וכן פסק המחבר, אכן הב&quot;י הביא מרמב&quot;ם דאם ספר לאחר שקיעה אפי&#x27; בלא כוונה הרי הוא יוצא, וה&quot;נ ס&quot;ל דלא מהני לעשות תנאי דהרי בע&quot;כ יצא מבעוד יום [אם הוא אחר שקיעה], והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; רל&quot;ה) דג&quot;כ ס&quot;ל דלא מהני תנאי דכבר יצא בספירה ראשונה, וביאר דהמחבר קאי לפי השיטות דמצות צריכות כוונה ולפיכך מהני תנאי דאינו מכוין לצאת בה אבל הרשב&quot;א והרמב&quot;ם קאי לפי הצד דמצות א&quot;צ כוונה ולפיכך לא מהני תנאי דהרי אפי&#x27; בלא תנאי יצא {וצ&quot;ע דאמרינן לעיל (סי&#x27; תע&quot;ה סע&#x27; ד&#x27;) בשם הר&quot;ן דהרמב&quot;ם ס&quot;ל מצות צריכות כוונה, וי&quot;ל דהאבודרהם חולק על הר&quot;ן וס&quot;ל דבאמת הרמב&quot;ם ס&quot;ל דמצות א&quot;צ כוונה, והא דכתב דצריך כוונה בשופר י&quot;ל כמ&quot;ש המגיד המשנה דלשמיעת קול צריך כוונה לצאת, וא&quot;כ המחבר לשיטתו דס&quot;ל כהר&quot;ן אינו חושש להרמב&quot;ם אליבא דאבודרהם, ועדיין צ&quot;ע} [והקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) אפי&#x27; למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה מ&quot;מ מודה דלא יצא בהיפך כוונה, וי&quot;ל דס&quot;ל כרא&quot;ה (מובא בב&quot;י סי&#x27; תפק&quot;ט) דס&quot;ל דאפי&#x27; בהיפך כוונה יצא {וצ&quot;ע דהרשב&quot;א בסמוך (מובא ברמ&quot;א) מפורש דלא יצא בהיפך כוונה} א&quot;נ ס&quot;ל כא&quot;ר (ס&quot;ק י&quot;ג) דתנאי אינו כהיפך כוונה דאינו גומר בדעתו לגמרי שלא לצאת א&quot;נ ס&quot;ל כהט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דאין נמנה למצוה מספק], להלכה, המחבר ס&quot;ל דמהני לספור בתנאי, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דהיינו לאחר שקיעה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), והביה&quot;ל (ד&quot;ה מבעוד) הביא הרבה אחרונים (לבוש, א&quot;ר, ח&quot;י ס&quot;ק י&quot;ג, מאמ&quot;ר, נהר שלום) דס&quot;ל דיכול לספור מפלג המנחה דהוי לילה לגבי תפילה [וק&quot;ש לר&quot;ת] ולחזור ולספור בלילה בברכה דמדינא קיי&quot;ל דאינו יוצא מפלג המנחה, וכן הכריע הביה&quot;ל דת&quot;ח שאינו רוצה לספור עכשיו אבל לבו נוקפו שמא מישכח לספור ביחידות יכול לספור עם הציבור בלא ברכה ולחזור ולספור בלילה בברכה [כפשוטו משמע דא&quot;צ תנאי אבל מסתבר דעדיף טפי לעשות תנאי וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) דלאחר שקיעה צריך תנאי]"	סימן תפט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שמע לברכת הש&quot;ץ וענה אמן וספר עמו מבעוד יום, האם יכול לחזור ולספור בזמנו בברכה?	"הרמ&quot;א הביא תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; תנ&quot;ח) דמותר לחזור ולספור בברכה אם היה בדעתו שלא לצאת מצותו בפעם ראשונה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו), וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דצריך היפך כוונה דמשום חשש ברכה לבטלה צריך לחוש להשיטות דמצות א&quot;צ כוונה ויוצא בסתם דעת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) א&quot;נ כיון דספירה דרבנן יש לחוש להשיטות דמצות דרבנן א&quot;צ כוונה (א&quot;ר, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן תפט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב שבת?	"ה&quot;נ מותר לחזור ולברך ולספור בזמנו אם לא כוון לצאת במה שסיפר עמהם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), אמנם כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דעדיף טפי המאחרים בספירה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויברך)"	סימן תפט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לספור קודם מעריב?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דמותר לספור קודם מעריב, ואפי&#x27; במוצאי שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סע&#x27; א&#x27;"	סימן תפט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שאלו מהו יום הספירה והשיב היום שלשה ימים?	"המחבר פסק כהרמב&quot;ם דאינו יכול לספור בברכה דחיישינן להשיטות דמצות א&quot;צ כוונה [או שמצות דרבנן א&quot;צ כוונה] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) {ואע&quot;פ דלענין ברכה חיישינן להשיטות דמצות א&quot;צ כוונה מ&quot;מ לא חיישינן למש&quot;כ הרשב&quot;א דלא מהני תנאי אלא סבירא לן דמהני תנאי ויכול לספור בברכה אח&quot;כ}, והט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל דבדיעבד יכול לחזור ולספור בברכה אבל האחרונים דחו הט&quot;ז (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאם)"	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר שבוע ראשונה?	"הפר&quot;ח מקיל ביום ז&#x27; וי&quot;ד דאז הרבה סוברים דשבועות מעכבות וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ז&#x27;), והא&quot;ר מקיל אפי&#x27; בשאר ימים דבודאי אין דעתו לצאת באופן בדיעבד בלי ספירת שבועות, והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) להקל בצירוף השיטות דמצות צריכות כוונה"	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא אמר &quot;היום&quot;?	"כתבו הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דודאי לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [דלא כא&quot;ר ומאמ&quot;ר דמפקפקין בה דס&quot;ל דא&quot;צ תיבת היום כשמשיב לשואל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה), ועי&#x27; כה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;ג)] "	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לכוין שלא לצאת בהדיא?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דמהני {אבל אינו פשוט כ&quot;כ דהב&quot;י לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;ט) הביא שיטת הרא&quot;ה דלא מהני היפך כוונה, וכן הוא פשטות שיטת הרמב&quot;ם ורשב&quot;א דכתבו דלא מהני תנאי}"	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אמר בלשון שאלה &quot;היום ד&#x27; ימים בעומר?&quot;?"	אין דרך למנות בלשון שאילה ופשוט דלא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה (כה&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;א)	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר הספירה דרך לימודו?	"לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה (הלכות קטנות ח&quot;א סי&#x27; קי&quot;ד), וביאר הקובץ הלכות (פ&quot;ה הע&#x27; י&quot;א) דכיון דכוונתו לקריאה ולימוד אינו מנין וספירה כלל"	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שואלו 1) בין השמשות 2) קודם בין השמשות?	"1) כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה שאם) דמסתבר דא&quot;צ לחוש שיצא בזה אם הוא איש שרגיל לספור לאחר צאה&quot;כ, אבל מסיים וצ&quot;ע למעשה {ויש עוד סברא להקל דמסתבר דאינו רוצה לצאת בלא ברכה, אבל בזה ראינו בנטילת לולב דצריך כוונה בפירוש שלא לצאת ולא אמרינן מסתמא אינו רוצה לצאת בלא ברכה} 2) כתב המחבר דאין בכך כלום, ופשוט להביה&quot;ל (ד&quot;ה אינו) דאפי&#x27; אם הוא אחר פלג המנחה וכבר התפלל מעריב לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה"	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה היעוצה אם שואלו מהו יום הספירה?	כתב המחבר בשם האבודרהם שישיב דאתמול היה כך וכך	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אסור לאכול קודם שיספר?	"כתב הרמ&quot;א אסור לאכול כשהגיע זמן לספור, והקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) למה אינו אסור מחצי שעה סמוך לזמן ספירה כמ&quot;ש לעיל בסמוך למנחה (סי&#x27; רל&quot;ב) וסמוך למעריב (סי&#x27; רל&quot;ה), ותי&#x27; דבספירה לא מחמירין כולי האי דיש לו כל הלילה וכל היום לספור, ומ&quot;מ כתב המג&quot;א דראוי להחמיר מחצי שעה, וכן מצדד המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) להחמיר, והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) מקיל כהרמ&quot;א [והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) כתב דמחשבין מצאה&quot;כ דאינו מחויב לספור מבין השמשות, וצ&quot;ע דמבואר ממג&quot;א דמחשבין החצי שעה מבין השמשות {וי&quot;ל דהמג&quot;א מיירי במקום שרגילין לספור בבין השמשות}]"	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שיש שומר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דאין להחמיר קודם זמנו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) {וצ&quot;ב דיהא מותר אפי&#x27; לאחר שהגיע זמנו, ותי&#x27; החוט שני (שבת ח&quot;ד עמ&#x27; שע&quot;ו) דהכא מיירי בשומר כללי וזה לא מהני אלא קודם זמנו אבל שומר פרטי מהני אפי&#x27; לאחר זמנו וכמ&quot;ש לעיל במ&quot;ב (סי&#x27; רל&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ח), ור&quot;י באק תי&#x27; דליכא טרחא לספור ספירה וא&quot;כ כשהגיע זמן בקל יכול לספור מיד, וכעין זה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דהרמ&quot;א החמיר כשיטות דספירה בזה&quot;ז דאורייתא משום דליכא טרחא לספור}, וכתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ט) דה&quot;ה דמהני מנין קבוע"	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל לאכול 1) קודם שהגיע זמנו 2) לאחר שהגיע זמנו?	"1) א&quot;צ לפסוק [ואפי&#x27; למ&quot;ד ספירה דאורייתא דהרי יש עוד שהות לספור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)], ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) היינו כשהתחיל קודם חצי שעה לפני זמנו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) 2) תלוי במח&#x27; אם ספירה בזה&quot;ז דאורייתא או דרבנן, והרמ&quot;א כתב דצריך לפסוק דחושש להשיטות דספירה בזה&quot;ז דאורייתא , והקשה הנחלת צבי דהלא קיי&quot;ל דספירה בזה&quot;ז דרבנן, ותי&#x27; הח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;ז) דכיון דא&quot;צ להפסיק אלא לדבר מועט הרמ&quot;א חשש להשיטות דהוא דאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יודע החשבון ימים?	"הטור הביא מאבי עזרי דאם פתח אדעתא לשמוע לחבירו ולסיים כמותו יצא, והט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) כתב דהוא רק בדיעבד דלכתחילה צריך לידע בירור המנין בשעת הברכה [והט&quot;ז לשיטתו דס&quot;ל בסמוך דמברכין על היום ולא הודאה על עצם המצוה (קובץ הלכות פ&quot;ד הע&#x27; ד&#x27;)], והחיי&quot;א (כלל קל&quot;א סע&#x27; ח&#x27;) ס&quot;ל דאינו לכתחילה דיש לחוש שמא יצטרך להפסיק בשתיקה אחר הברכה קודם הספירה, והח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;ח) כתב דהעולם נוהגין להקל בזה לכתחילה {דס&quot;ל דלא חיישינן שיפסקו בשתיקה}. להלכה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) דאינו לכתחילה דיש לחוש להפסק של שתיקה וכמ&quot;ש החיי&quot;א [ולא יסמוך על הח&quot;י דשמא לא ישמע המנין או יצטרך להפסיק (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו), ואפי&#x27; אם יודע שלא יהא צריך להפסיק כלל לפי הט&quot;ז אינו לכתחילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז)]"	סימן תפט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיפר מספק?	"האבני נזר (יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ח) ושערי יושר (שער הספקות פ&quot;ה ד&quot;ה אמנם) ס&quot;ל דאינו יכול לספור מספק ולא יצא, אכן הדבר אברהם (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ד) הוכיח מרז&quot;ה ור&quot;ן דכתבו דהא דאין מונין ב&#x27; ימים משום ספיקא דיומא היינו משום דאתי לזלזולי בשבועות, ש&quot;מ דביסוד יכול לספור ב&#x27; ימים מספק, וכן נקטו האור לציון (ח&quot;ג פט&quot;ז אות ז&#x27;) ומנח&quot;י (ח&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ח) דיוצא אם ספר מספק [ומ&quot;מ כשהוא מסופק בב&#x27; ימים לא יברך דשמא מנין הראשון אינו נכון ומפסיק בין הספירה להברכה (קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; י&quot;ב) {וצ&quot;ב דכל זמן שהוא תכ&quot;ד יוצא ידי חובת הברכה, ועוד מבואר מרז&quot;ה ור&quot;ן הנ&quot;ל דבספק ספירה אפשר לברך ג&quot;כ, וכ&quot;כ פסק&quot;ת (הע&#x27; 112)}]"	סימן תפט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט באבי עזרי בפתח בד&#x27; וסיים בה&#x27; או להיפך?"	"הטור הביא מאבי עזרי דהוא מסתפק אם אזלינן בתר הפתיחה או חתימה, ומסיים דמסתבר דלא יצא דצריך פתיחה וחתימה כראוי, וביאר הב&quot;י דבגמ&#x27; ברכות (י&quot;ב ע&quot;א) הוא איבעיא דלא איפשיטא וממילא במצות דרבנן אזלינן לקולא אבל במצות דאורייתא אזלינן לחומרא, והאבי עזרי ס&quot;ל כשיטות דספירה בזה&quot;ז דאורייתא אבל אנן קיי&quot;ל כמ&quot;ד ספירה בזה&quot;ז דרבנן. והנה, הב&quot;ח ס&quot;ל דפתח הוא אמירת הברכה וסיים הוא הספירה ולפיכך תמה איך כתב האבי עזרי דלא יצא אם טעה בברכה הרי קיי&quot;ל דברכות אינן מעכבות, ועוד הקשה איך מצי למימר דלדידן יוצא אם באמת סיפר בטעות, והט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) פי&#x27; דפתח הוא התחלת הברכה וסיים הוא גמר הברכה, וס&quot;ל דאם ספירה בזה&quot;ז דאורייתא כך הברכה יש עליה דין כמו דאורייתא, ולפי&quot;ז אם טעה בכל הברכה לא יצא אפי&#x27; להשיטות דספירה בזה&quot;ז דרבנן, וחידוש הוא (ביה&quot;ל ד&quot;ה או) {ואולי יש לפרש האבי עזרי ע&quot;פ שיטת הראב&quot;ד שמובא ברא&quot;ש (על הגמ&#x27; ברכות שם) דפי&#x27; דסיים ברכה ותכ&quot;ד חזר ותיקנה, וה&quot;נ הפשט הוא שספר ד&#x27; ימים ותכ&quot;ד ספר ה&#x27; ימים, וכיון דס&quot;ל דספירה בזה&quot;ז דאורייתא אזיל לחומרא בשניהם, ונמצאת לפי&quot;ז אפי&#x27; אם ספר כהוגן אפשר לעקרו ולספר שלא כהוגן ואינו יוצא, והא דאמרינן בעלמא דא&quot;א לעקור אמירה טובה י&quot;ל דהיינו במילי דרבנן אבל במילי דאורייתא יכול לעקרו, ואע&quot;פ שמבואר בגמ&#x27; דאם פתח בשהכל ומסיים בהגפן שיצא היינו משום שהסיום טוב ואפי&#x27; הפתיחה יצא בדיעבד אבל אם החתימה מוטעת ליכא ראיה דיצא}"	סימן תפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) טעה בשעת הברכה אבל לא טעה בשעת הספירה 2) לא טעה בשעת הברכה אבל טעה בספירה?	"1) יצא, דאפי&#x27; אם לא בירך כלל יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) [דלא כט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) דס&quot;ל דאם קלקל הברכה לא יצא כמ&quot;ש בתורמוס שנפל לאחר שבירך, וכן בברכת התורה אם טעה על מקומו שצריך לחזור ולברך, ה&quot;נ בירך על יום אחר, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;א) חולק עליו דהברכה אינו קאי על היום אלא הודאה לה&#x27; על עצם המצוה {ואינו דמי לברכה על שופר ולולב דהתם הברכה על החפצא של מצוה, וכן בברכת התורה הוא מברך על המקום שבתורה, משא&quot;כ ספירת העומר ליכא חפצא ואינו מברך אלא על עצם המצוה}] 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) אם חזר ותקנה תוך כדי דיבור מהני [וסגי לומר חמישה ימים בעומר, וא&quot;צ לחזור ולומר תיבת &quot;היום&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), ולא נחשב כהפסיק בדיבור שלא לצורך דהכל מענין ספירת העומר ובלבד שהוא תוך כדי דיבור (מנחת שלמה ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ח אות ב&#x27;)], ואם לאו צריך לחזור ולספור בברכה (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) [ודלא כמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דכתב דאם לא הפסיק הרבה א&quot;צ לברך שנית, ור&quot;י באק רצה לתלות זה במח&#x27; מג&quot;א ורע&quot;א לעיל (סי&#x27; רע&quot;א וסי&#x27; רח&quot;צ) בטעות בקידוש והבדלה אם צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן וכדומה, והמג&quot;א לשיטתו דס&quot;ל דא&quot;צ לחזור ולברך, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רע&quot;א סע&#x27; ט&quot;ו וסי&#x27; רח&quot;צ סע&#x27; ה&#x27;] "	סימן תפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ספר כראוי אבל שמע חבירו שטעה ותכ&quot;ד קלקל ספירתו?	"מבואר מכמה מקומות דמאחר שאמר דיבור נכונה אינו יכול לקלקלה תוך כדי דיבור (מ&quot;ב סי&#x27; נ&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;, סי&#x27; מ&quot;ו ס&quot;ק כ&#x27;, ר&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;, קובץ הלכות פ&quot;ד הע&#x27; ז&#x27;, קונטרוס זכרון פנחס עמ&#x27; ל&#x27;) {אמנם יתכן דזהו דוקא במילי דרבנן אבל בדאורייתא לא, וכמ&quot;ש באבי עזרי דיש צד דאינו יוצא אם ספר כהוגן ואח&quot;כ חזר וספר שלא כהוגן דהוא מסתפק אם יוצא, ולכן נראה בספירת העומר שהוא חשש דאורייתא כדי לחזור ולספור עוד הפעם}"	סימן תפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח ולא ספר בלילה?	"הבה&quot;ג פסק כסתם משנה במנחות דיכול לקצר ביום וה&quot;נ יכול לספר ביום, הר&quot;י ס&quot;ל דאינו יכול לספור ביום, וכתבו תוס&#x27; במגילה (כ&#x27; ע&quot;ב) ב&#x27; טעמים, אחד מפני שס&quot;ל כסתם משנה במגילה דכל הלילה כשר לקצירת העומר ולא יום, ועוד אפי&#x27; אי ס&quot;ל דקצירת העומר כשר ביום מ&quot;מ ספירת העומר אינו כשר ביום דכתיב תמימות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג), והר&quot;ן הביא ממר יהודאי דס&quot;ל דביום ראשון לא מהני לספור ביום. למעשה, פסק הרא&quot;ש שיספור בלא ברכה [וכ&quot;ש אם הוא מסופק אם ספר בלילה שצריך לספור ביום (תרוה&quot;ד סי&#x27; ל&quot;ז, ביה&quot;ל ד&quot;ה שכח)]"	סימן תפט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שספר בלא ברכה, מה הדין בשאר ימים?	"הפר&quot;ח ס&quot;ל דתו לא מצי לספור בברכה דכיון דכתיב תמימות ולא יצא בספירה ביום ה&quot;ה דכל ימים מעכבין זה את זה, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) מקיל לספור בברכה, וביאר בשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ה) דיש ס&quot;ס, ספק אם יצא בספירה ביום, ספק אם ימים מעכבין זה את זה דתמימות נאמר רק שצריך לספור בלילה ולא ביום (תוס&#x27; במנחות, שבלי הלקט) [ויש עוד סברא מתרוה&quot;ד (סי&#x27; ל&quot;ז) דאפי&#x27; אם אינו יוצא בספירה ביום מ&quot;מ נחשב כתמימות, ועוד כתב דמשום ספק דאורייתא לחומרא הוא מחויב לספור וממילא יכול לברך וכמ&quot;ש הרבינו יונה (מובא במ&quot;ב סי&#x27; ס&quot;ז) {ובזה מתיישב מדוע כאן מקלינן לברך דאינו ס&quot;ס גרידא}]"	סימן תפט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לספור יום שלם?	"הבה&quot;ג ס&quot;ל דתו לא מצי לספור בשאר הימים, והטור הביא מרב סעדיה גאון דאם שכח יום ראשון תו לא מצי לספור אבל אם שכח שאר הימים יכול לספור, ורב האי גאון והר&quot;י ס&quot;ל דאפי&#x27; אם שכח יום ראשון יכול לספור שאר הימים [והר&quot;ן פי&#x27; רב האי גאון דמיירי כשספר ביום, והביא ממר יהודאי דאם שכח בלילה ראשונה לא מהני לספור ביום אבל בשאר ימים מהני לספור ביום {ונראה דס&quot;ל דזהו נמי שיטת רב סעדיה גאון, וכ&quot;כ הפר&quot;ח}, ודלא כהטור (ב&quot;י)]. להלכה, פסק המחבר דיספור שאר הימים בלא ברכה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) מייעץ שישמע הברכה מאחר ויענה אמן {ולכאורה לפי השעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ק ה&#x27;) יכוין לצאת על תנאי שהוא מחויב לספור}"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בתוס&#x27; דימים אינן מעכבין זה את זה, הרי כתיב תמימות?"	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה סופר) הביא בזה כמה תירוצים:&lt;br&gt;1) הרי&quot;ץ גיאות בשם רב האי גאון תי&#x27; דמקיים תמימות בחשבון השבועות [ולפי&quot;ז לא מהני אם שכח לספור יום ז&#x27; וי&quot;ד]&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; דסופר אתמול היתה יום פלוני והיום יום פלוני [וכתב א&quot;ר דטוב לחוש לתירוץ זה אבל אינו מובא בשאר הפוסקים (ביה&quot;ל שם)]&lt;br&gt;3) תמימות קאי על אותה יום שצריך לספור בלילה אבל אין הכוונה שימים מעכבין זה את זה"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם דילג יום שלם?	"כתב התרוה&quot;ד (סי&#x27; ל&quot;ז) דמותר להמשיך בברכה דאע&quot;פ דלפי הבה&quot;ג אינו יוצא אם דילג מ&quot;מ לפי השיטות דספירת העומר דאורייתא מחויב לספור מספק משום ספק דאורייתא לחומרא וגם יכול לברך עליו {כמו שכתב המ&quot;ב (סי&#x27; ס&quot;ז) בשם רבינו יונה, אבל אנן קיי&quot;ל כהרשב&quot;א דאינו יכול לברך}, ואילו לפי תוס&#x27; דס&quot;ל דספירה בזה&quot;ז דרבנן הרי הם ס&quot;ל דימים אינם מעכבים זה את זה, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ח) הביא מפר&quot;ח עוד טעם שיכול להמשיך בברכה דיש כאן ס&quot;ס, ספק אם ספר, ספק אם ימים מעכבין אהדדי, והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ו) כ&quot;ש אם מסופק על שאר ימים ולא על יום ראשון דאז יש רוב ראשונים דס&quot;ל דמחויב מדינא לספור {אבל משמע דאם מסופק ביום ראשון ליכא רוב ראשונים דמחויב לספור ואפ&quot;ה ס&quot;ל דיכול להמשיך בברכה, וצ&quot;ל דיכול לצרף סברת התרוה&quot;ד דמשום ספק דאורייתא לחומרא יכול לברך (ר&quot;י באק)}"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ספר לפי איזה שיטה, מהו הכלל אם יכול להמשיך לספור שאר ימים בברכה?	"אם באותה לילה ההלכה היא שצריך לחזור ולספור בברכה ש&quot;מ דאינו כלום ואינו יכול להמשיך שאר ימים בברכה, אבל אם באותה לילה רק חוזר וסופר בלא ברכה ש&quot;מ דחיישינן שכבר יצא וממילא יכול להמשיך שאר ימים בברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [ויש צד בביה&quot;ל (ד&quot;ה יספור) דאם רק ספר שבועות ולא ימים ביום ז&#x27; וי&quot;ד מהני ויכול להמשיך לספור שאר ימים בברכה אלא שמסיים וצ&quot;ע למעשה {וצ&quot;ע דמבואר ממ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ז&#x27;) דפשוט דלא מהני לספור שבועות ביום ז&#x27; וי&quot;ד, וא&quot;כ מהו הצד דיכול להמשיך לספור בברכה, ואולי ס&quot;ל כסברת התרוה&quot;ד דמהני שיהיה נקרא תמימות וכמ&quot;ש בספירה ביום, אבל ממ&quot;ב מבואר דהכל תלוי אם צריך לחזור ולספור באותה לילה בברכה, וא&quot;כ בשבועות גרידי דצריך לחזור ולספור בברכה יהא פשוט דתו לא מצי להמשיך לספור בברכה, וצ&quot;ע}"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באונן?	"הנהר שלום ס&quot;ל דסופר ביום בלא ברכה אחר הקבורה [ואין זה תשלומין ללילה אלא הוא זמן עיקר חיוב, ואין זה ברור כ&quot;כ (ביה&quot;ל ד&quot;ה בלא)] אבל אם נמשך הקבורה עד סוף היום ולא ספר תו לא מצי לספור בברכה, אכן רע&quot;א הביא מנוב&quot;י דאם יודע שלא יוכל לספור ביום אחר הקבורה יכול לספור מיד בלילה בלא ברכה כיון דהוא לרגע ולא יתבטל ממתו, ועוד יש שיטת רש&quot;י (ברכות י&quot;ז ע&quot;ב) דאונן מותר לקיים מצוה, ואז יכול להמשיך לספור בברכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה בלא) [דלא כברכ&quot;י בשם פרי הארץ דס&quot;ל דאפי&#x27; ספר בלילה אינו יכול להמשיך לספור בברכה (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&#x27;)], ואם נעשה אונן ביום אחרון מסתפק המנחת שלמה (ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה אות ז&#x27;) אם יכול לספר בלא ברכה לפי הנוב&quot;י {ומסתבר דאין תועלת לספור דהרי קיי&quot;ל דאם שכח יום אחד אינו ברכה לבטלה למפרע}"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לספור בלילה ונזכר 1) בין השמשות בסוף היום 2) קודם שקיעה אבל אחר שהתפלל מעריב 3) באמצע שמונה עשרה למנחה ואין לו פנאי אחר שמונה עשרה 4) בלילה שלאחריו ומסתפק אם ספר ביום?	"1) כתב שו&quot;ת בית דוד (או&quot;ח סי&#x27; רס&quot;ח) דאינו יכול להמשיך בברכה דליכא ס&quot;ס גמור, והברכ&quot;י מגמגם קצת בזה (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&#x27;) {ואולי בצירוף השיטה דמהני לספור אתמול היתה פלוני והיום פלוני יש להקל להמשיך בברכה, וגם מסתבר להקל טפי אם הוא מיד אחר שקיעה כגון פחות מי&quot;ג דקות דהוא קודם בין השמשות דר&#x27; יוסי, והקובץ הלכות (פ&quot;ז הע&#x27; ה&#x27;) מקיל עד בערך י&quot;ט דקות, וכן הורה הגרי&quot;א פארכהיימער דיש להקל עד י&quot;ט דקות} 2) כתב המחזיק ברכה בשם זרע אמת (או&quot;ח סי&#x27; ס&quot;ו) דנחשב כאילו ספר מבעוד יום ויכול להמשיך שאר ימים בברכה (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&#x27;), וכן נקט האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ט אות ג&#x27;) 3) {מסתבר שאינו יכול לספור באמצע שמ&quot;ע, ולא מהני לכלול הספירה באמצע בקשה} 4) כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק פ&quot;ט) דהוי ס&quot;ס להחמיר ואינו יכול להמשיך לספור בברכה"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם באמצע ימי הספירה 1) קטן הגדיל 2) גר נתגייר?	"1) הברכ&quot;י הביא מפרי הארץ דמונים שאר ימים בלא ברכה, וביאר השע&quot;ת (ס&quot;ק כ&#x27;) דמיירי כשלא ספר כשהיה קטן אבל לדידן דנוהגין שקטנים סופרים פשוט דיכולים להמשיך בברכה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ו), אכן כתב החוט שני (שבת ח&quot;ד עמ&#x27; שע&quot;ח) דהוא ממשיך לספור בברכה רק משום חינוך [אפי&#x27; בגדלות] וממילא אינו יכול להוציא את הגדול בברכתו, והאבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; תקל&quot;ט) ס&quot;ל דמה שספר בקטנותו אינו כלום ואינו יכול להמשיך בברכה {כפשוטו יכול להמשיך בברכה וגם יכול להוציא אחרים וכמ&quot;ש באונן לפי הנוב&quot;י דמהני מה שספר כשהיה פטור שיכול להמשיך בברכה, וכן מצינו בתרוה&quot;ד כשסופר ביום מהני לתמימות אפי&#x27; למ&quot;ד דלא יצא ביום} 2) אינו יכול להמשיך בברכה אלא אם נעשה גר ביום ראשון (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ששכח יום אחד, האם יכול להיות ש&quot;ץ ולהוציא אחרים?	"הפר&quot;ח (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא ראיה מבן עיר ובן כרך דאינו יכול להוציא חבירו דמקרי אינו מחויב בדבר (וכן נקט השע&quot;ת ס&quot;ק כ&#x27;), אכן הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) מחלק דהתם ודאי לא מקרי מחויב בדבר משא&quot;כ הכא הוא ג&quot;כ מחויב במצות ספירת העומר, וכן נקטו מקראי קודש (ס&quot;ס תפ&quot;ט) וחק יוסף ונהר שלום, וכן פסקו רשז&quot;א (הליכות שלמה פי&quot;א סע&#x27; ז&#x27;) וקובץ הלכות (פ&quot;ד סע&#x27; ח&#x27;) דש&quot;ץ ששכח יום אחד יכול לבקש מאחר מאנשי הקהל לשמוע לברכתו ויכוין להוציאו"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לספור יום שלא נשלם השבוע?	"חידש הבית הלוי (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ט) דרק אבד מצות ימים אבל עדיין יכול לברך על מנין שבועות דהיינו ביום שמשלים שבועות, ולא נמצא בשאר אחרונים אבל הרוצה לסמוך עליו שפיר דמי (קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; ח&#x27;)"	סימן תפט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמקדש ומבדיל בבית הכנסת, מתי אומרים ספירת העומר?	"כתב התרוה&quot;ד דמקדימין קידוש ומאחרין הבדלה, ולפיכך סופרים אחר קידוש וקודם הבדלה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד - ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט - מ&#x27;)"	סימן תפט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר במוצאי שבת?	1) ויהי נועם&lt;br&gt;2) קדיש תתקבל&lt;br&gt;3) ספירה&lt;br&gt;4) ויתן לך [דלא כחק יוסף (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט)]&lt;br&gt;5) עלינו&lt;br&gt;(ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)	סימן תפט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מקדש בביתו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) כיון שאסור לאכול קודם ספירה יקדש תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) [והקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) הרי מותר לשתות יין קודם ספירה, ותי&#x27; דקידוש הוא העיקר סעודה, ומערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) משמע דכיון דצריך לאכול מיד אחר קידוש משום קידוש במקום סעודה אינו ראוי להפסיק לספור בינתיים {ונראה דנפק&quot;מ גם לגבי ק&quot;ש דראוי לקרות קודם הסעודה ולא בין קידוש להמוציא}], ועוד כתב המג&quot;א ע&quot;פ המחה&quot;ש דכיון דכבר אמרו קידוש בביהכ&quot;נ {וצ&quot;ב קצת דלא יצא בקידוש זו}"	סימן תפט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשחל יו&quot;ט במוצאי שבת?	"זה שייך רק ביו&quot;ט אחרון של פסח [שביום שני של פסח כבר כתבנו לעיל (סי&#x27; תפ&quot;ז) שאין מקדשין בביהכ&quot;נ, ושביעי של פסח א&quot;א לחול במוצאי שבת (ח&quot;י ס&quot;ק כ&quot;א, גר&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)], וכתב התרוה&quot;ד שיספור תחילה, וביאר הלבוש דקדושת שבת גדולה מקדושת יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)"	סימן תפט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בין שביעי של פסח לאחרון של פסח?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) ס&quot;ל דיספור תחילה דהבדלה של יום ז&#x27; הוא דאורייתא, אבל רוב האחרונים חולקים עליו וס&quot;ל דיספור אח&quot;כ כדי שלא לזלזל ביו&quot;ט שני (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;א)"	סימן תפט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי אסור לאכול חדש?	"בא&quot;י אסור עד תחילת ליל י&quot;ז, אבל בחו&quot;ל אסור עד תחילת ליל י&quot;ח דקיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דס&quot;ל עד עצם היום הזה ועד ועד בכלל מדאורייתא וחיישינן לספיקא דיומא (גמ&#x27; מנחות ס&quot;ח ע&quot;ב, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט), וכתיב בכל מושבותיכם דמשמע אפי&#x27; בחו&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן תפט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חדש?	"כל תבואה [מחמשת מיני דגן] שנשרשה אחר ט&quot;ז ניסן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), לפי התרוה&quot;ד היינו כשנזרעו ג&#x27; ימים קודם ט&quot;ז, אבל הש&quot;ך בנקה&quot;כ (יו&quot;ד סי&#x27; רצ&quot;ג) ורע&quot;א (שם) והנוב&quot;י חולקים עליו וס&quot;ל דצריך ב&#x27; שבועות קודם ט&quot;ז."	סימן תפט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברות להקל באיסור חדש?	"1) הרמ&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; רצ&quot;ג) כתב דיש ספק ספיקא, ספק אם משנה שעברה, ואפי&#x27; אם היא משנה זו ספק אם נשרשה קודם פסח, והוסיף השל&quot;ה דה&quot;ה אם מביאין תבואה ממקום אחר [אבל אם יודע שרובן כמעט כולם נזרעין אחר פסח אינו יכול להקל] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), והקשה רע&quot;א (יו&quot;ד שם) הרי הוא שם אחד, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (שם סע&#x27; ט&quot;ז) דיש נפק&quot;מ אם תבואה זו כשר לקרבן עומר בשנה זו [והש&quot;ך (שם ס&quot;ק ד&#x27;) הקשה דלא אמרינן ס&quot;ס בדבר שיש לו מתירין, ותי&#x27; דזהו בודאי איסור וכגון ע&quot;י תערובות וכאן הוא רק ספק איסור, וכן מבואר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ב) (הגרי&quot;א פארכהמייעמר שליט&quot;א), {אכן לקמן (סי&#x27; תצ&quot;ז סע&#x27; ד&#x27;) משמע דמקלינן בס&quot;ס בדבר שיש לו מתירין בספק מוכן ביו&quot;ט שני}]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) כתב דסומכים על רבינו ברוך דס&quot;ל כת&quot;ק דפליג אר&#x27; אליעזר דחדש בחו&quot;ל אסור מדרבנן וגזרו רק על הארצות הסמוכות לא&quot;י כגון בבל ומצרים דומיא דתרומה [ודריש בכל מושבותיכם לרבות תבואה הבאה מא&quot;י לחו&quot;ל], ואפ&quot;ה מסיים המג&quot;א בעל נפש יחמיר במה שאפשר לו ליזהר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)&lt;br&gt;3) הב&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; רצ&quot;ג) ס&quot;ל דליכא איסור חדש בתבואה של גוים&lt;br&gt;4) יש מקום להקל טפי בשכר (ש&quot;ך יו&quot;ד סי&#x27; רצ&quot;ג ס&quot;ק ו&#x27;), וכן הביא הביה&quot;ל (ד&quot;ה אף) בשם הפנ&quot;י והמשכנות יעקב"	סימן תפט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכרעת המ&quot;ב באיסור חדש?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אף) דאע&quot;פ שיש מקום להקל בספק חדש ובשכר מ&quot;מ בודאי חדש בודאי נכון להחמיר דהרי הרבה ראשונים ס&quot;ל דהוא איסור דאורייתא והמקילין הוו כיחידאי נגד המחמירים [ואפי&#x27; האו&quot;ז דמצדד דהוא דרבנן היינו רק בספק דספק דרבנן לקולה {ואע&quot;פ שהוא דבר שיש לו מתירין אפשר דמיירי בחמץ ואין לו מתירין}], וכן הוא סתימת המחבר ורוב הפוסקים, ומסיים דמי שירצה לתת לב על זה יוכל להשיג גם בחורף תבואה ישנה"	סימן תפט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו 1) קלי 2) כרמל?	"1) מבואר בגמ&#x27; כריתות (ד&#x27; ע&quot;ב - ה&#x27; ע&quot;א) ורש&quot;י שם דהוא בעין [וצ&quot;ע על רש&quot;י בחומש דפי&#x27; קמח הנעשה מקליות] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ה) 2) רש&quot;י בכריתות פי&#x27; שנתמולל ביד ולא הובהב באור (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), והרא&quot;ה בספר החינוך פי&#x27; תבואה הקלויה בשבלים (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ו)"	סימן תפט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבליעות של חדש?	"הרמ&quot;א בתשובות (סי&#x27; קל&quot;ב אות ט&quot;ו) כתב דא&quot;צ ליזהר בזה דמדאורייתא בטלים ברוב וא&quot;כ בספק חדש יש להקל, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דהיינו דוקא מין במינו אבל מין בשאינו מינו טעם כעיקר דאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ז), ואפי&#x27; בודאי חדש יש להקל באינו בן יומו (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח)"	סימן תפט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור לקצור קודם קצירת העומר בזה&quot;ז?	"בחו&quot;ל בודאי ליכא איסור דהוא מקום שאין מביאין עומר [וע&quot;ע בשמ&quot;ק (מנחות פ&quot;ד ע&quot;א) בחד תירוץ דלמ&quot;ד חדש אסור מדאורייתא בחו&quot;ל יכול להביאו מחו&quot;ל וממילא איכא איסור קצירה], בא&quot;י כתב השאג&quot;א (חדשות דיני חדש ס&quot;ס ח&#x27;) דכיון דא&quot;י לא קידשה לעתיד לבא ולית ביה קדושת הארץ הוי כחו&quot;ל וליכא איסור קצירה, והשפת אמת (מנחות ע&#x27;) חושש שמא יבנה בית המקדש {אכן גם זה קשה דלמעשה אינו יכול להביא תבואה זו}, ועי&#x27; שבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; רל&quot;א) דס&quot;ל דהשאג&quot;א מחמיר אבל הוא העלה דמותר מדינא"	סימן תפט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבואה חדשה שהובא מחו&quot;ל לא&quot;י?	"האחיעזר (ח&quot;ב יס&#x27; ל&quot;ט) כתב דתלוי במח&#x27; בבלי וירושלמי, דלפי הירושלמי אסור כשנאפה בא&quot;י, ושו&quot;ת הר צבי (זרעים ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ז אות ב&#x27;) ובית הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; נ&quot;ב) מקילין לגמרי"	סימן תפט סעיף י		
